סקירה

מריחואנה רפואית לטיפול בדיכאון

על ידי בחינה מעמיקה יותר של המחקר המדעי, אנו יכולים ללמוד עוד על ההשפעות בפועל של טיפולי קנאביס על הסובלים מדיכאון – הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך

דיכאון (אילוסטרציה)

הקדמה כללית

מחקרים וראיות אנקדוטליות מעלים תקוות לכך שצמח הקנאביס, ובמיוחד הזנים הפחות משכרים שלו, עשוי להיות יעיל בסיוע למטופלים המתמודדים עם דיכאון. מריחואנה נמצאת בשימוש נרחב בשל יכולתה לרומם את מצב הרוח ולהגביר תחושות נעימות, השפעות שיכולות לעזור להקל על התסמינים של דיכאון. בנוסף, החומר פועל בשילוב עם המערכת האנדוקנבינואידית של הגוף, אשר ממלאת תפקיד חשוב בוויסות מצבי הרוח שלנו.

מבחינת בחירת הסוג הנכון של קנאביס לטיפול בדיכאון, מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שמוצרים בעלי פרופיל כימי הכולל קנבידיול (CBD) ואת הטרפנים בטא-קריופילין (beta-caryophyllene), לינלול (linalool) ולימונן (limonene) יכולים לשמש כנקודת התחלה טובה.

מחקרים על קנאביס ודיכאון

על ידי בחינה מעמיקה יותר של המחקר המדעי, אנו יכולים ללמוד עוד על ההשפעות בפועל של טיפולי קנאביס על הסובלים מדיכאון – הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

ראשית, על אף שהמחקר נמצא בשלבים מוקדמים, לא ניתן להתכחש לפופולריות הגדולה של קנאביס לטיפול בדיכאון.

סקר שנערך בבריטניה בשנת 2002 מצא ש-22% מהאנשים עם דיכאון עשו שימוש בקנאביס. מחקר נוסף שנערך בהשתתפותם של מטופלים בקנאביס רפואי בשנת 2016 במדינת וושינגטון מצא כי מחצית מהנשאלים דיווחו כי השתמשו בקנאביס לטיפול בדיכאון. באופן כללי, מטופלים אלו ציינו שקנאביס מקל על תסמיני הדיכאון שלהם.

במחקר שפורסם בשנת 2019 ונערך בקרב 183 זוגות שמשתמשים בקנאביס, נמצא כי גם גברים וגם נשים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להשתמש בקנאביס בבוקר, אם הם התעוררו במצב רוח ירוד. נמצא במחקר כי "מיד לאחר השימוש בקנאביס, ההשפעה החיובית גדלה, והשפעות של עוינות וחרדה פחתו ביחס לבוקר של אותו יום".

בסקירה שנערכה בשנת 2016 של מחקרים שעסקו בקנאביס רפואי ובריאות הנפש נמצאו תשעה מחקרים על השימוש בקנאביס לטיפול בדיכאון. מתוכם, שבעה מחקרים הראו כי השימוש בקנאביס הוביל לשיפורים בתסמיני דיכאון. מנגד, המחברים ציינו כי שיפורים אלה נצפו בעיקר במחקרים שנערכו במטופלים עם מצבים רפואיים אחרים, כך שלא ברור האם שיפורים אלה בתסמיני הדיכאון עשויים להיות קשורים לשיפורים במצב הרקע הרפואי.

מחקר שפורסם ב-2018 מצא כי משתמשי הקנאביס חשו ירידה של 50% בתסמיני הדיכאון, ורק שתי שאיפות של עשן קנאביס נדרשו כדי להקל על תסמיני הדיכאון. המחקר מצא כי קנאביס המכיל שיעור THC נמוך ושיעור CBD גבוה הראה את התוצאות הטובות ביותר בהקלה על תסמיני דיכאון שדיווחו המטופלים.

עם זאת, החוקרים מצאו גם כי השימוש בקנאביס עלול לגרום להחמרה בתסמיני הדיכאון עם הזמן. סקירה שיטתית אחת שבוצעה בשנת 2013 מצאה כי "שימוש בקנאביס, ובמיוחד שימוש כבד בקנאביס, עשויים להיות קשורים לסיכון מוגבר להתפתחות הפרעות דיכאון". בנוסף, במחקר קליני שפורסם בשנת 2017 נמצא כי הפחתת השימוש בקנאביס עשויה להביא לירידה בתסמיני הדיכאון, והומלץ לרופאים שמטופליהם משתמשים בקנאביס וסובלים במקביל מחרדה, דיכאון או בעיות שינה, לבחור בגישה של הפחתת השימוש בקנאביס כמרכיב בטיפול".

אולם לא כל המחקרים הראו מתאם דומה. במחקר גדול שנערך בשוודיה נמצא כי הקשר בין הקנאביס לדיכאון נעלם כאשר גורמים מערפלים שונים שוקללו בחישוב התוצאות. במחקר ישראלי נצפו תוצאות דומות, שהעלו כי ייתכן שקשר זה נובע במידה רבה יותר מגורמים סוציו-דמוגרפיים וקליניים מאשר מהשימוש בקנאביס כשלעצמו.

בנוסף, ממחקרים עולה שמצבם של מטופלים המשתמשים בקנאביס הוא טוב יותר מאלו שמשתמשים בחומרים אופיואידיים בכל הקשור לדיכאון. בכל הקשור לטיפול בדיכאון ובכאב כרוני, נראה שקנאביס הוא החלופה עם פחות תופעות לוואי דיכאוניות.

קנבידיול (CBD) לטיפול בדיכאון

ממחקרים עולה כי קנבידיול (CBD) יכול לשמש כטיפול מועיל במיוחד לדיכאון, ללא ההשפעות הפסיכואקטיביות של THC.

במחקר שפורסם בשנת 2018 נבחנו ההשפעות נוגדות הדיכאון של קנבידיול במכרסמים, ונמצא כי מנה אחת יכולה לגרום להשפעות נוגדות דיכאון מהירות ומתמשכות.

בשנת 2014, סקירה של מחקרים שבהם נעשה שימוש במודלים של בעלי חיים מצאה כי "קנבידיול הציג תכונות נוגדות חרדה ודיכאון במודלים של בעלי חיים". עם זאת, השפעה זו עשויה להיות קשורה לרמות הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית, על פי מחקר שבוצע במכרסמים בשנת 2018.

הקנבידיול עושה רושם מבטיח גם כטיפול לבעיות שינה וחרדה, שהקלה עליהן יכולה לעזור למטופלים בהתמודדות עם דיכאון.

מינון קנבידיול לטיפול בדיכאון

המלצות המינון של קנבידיול לטיפול בדיכאון מוגבלות, מכיוון שלא נערך מספיק מחקר בנושא זה. במחקר משנת 2018 שצוטט לעיל נמצא כי למנה אחת של קנבידיול (בין 10 מ"ג/ק"ג ל-30 מ"ג/ק"ג) היו השפעות נוגדות דיכאון שנמשכו עד 7 ימים. יצוין כי מחקר זה בוצע על מכרסמים ולא על בני אדם.

במחקר איכותני שנערך נמצא כי מנה בודדת של 10 מ"ג לקילוגרם של משקל גוף הייתה יעילה בבני אדם שנבדקו, אולם במחקר זה נבדקו אנשים שסבלו מהפרעת חרדה חברתית ולא מדיכאון. במחקר נוסף על מינון קנבידיול למגוון מצבים ותסמינים רפואיים כגון פרכוסים, חרדה ומחלת פרקינסון, נמצא כי טווח המינון היומי הפעיל היה בין 1 ל-50 מ"ג קנבידיול לק"ג משקל גוף, וכי "מחקרים שבהם נעשה שימוש במינונים גבוהים יותר נטו להראות תוצאות טיפוליות טובות יותר".

מכיוון שהנתונים בנושא אינם רבים, ניתן להשתמש בנתונים הקליניים המוגבלים הקיימים על קנבידיול, מהמחקר שנערך בנבדקים עם חרדה חברתית, עם מינון התחלתי של 10 מ"ג/ק"ג ליום. כמובן שתמיד מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת ו/או עם איש מקצוע בתחום הקנאביס הרפואי לפני קבלת כל החלטה טיפולית, וייתכן שהם יציעו שימוש במינונים גבוהים יותר.

כיצד פועל הקנאביס על הדיכאון

המערכת האנדוקנבינואידית (ECS) קיימת בכל בעלי החיים החולייתנים ועוזרת בוויסות של תפקודים חיוניים כגון שינה, כאב, ותיאבון. גוף האדם מייצר קנבינואידים משלו, אשר מווסתים ומפעילים את מנגנוניו השונים, אך כפי שניתן ללמוד משמה, מערכת האנדוקנבינואידים ניתנת לוויסות ולהפעלה גם באמצעות קנבינואידים המצויים בצמח הקנאביס. מכיוון שהמערכת כולה התגלתה רק ב-30 השנים האחרונות, למדענים עדיין יש הרבה מה ללמוד על הדרכים הרבות שבהן קנאביס משפיע על גוף האדם.

המערכת האנדוקנבינואידית מעורבת בוויסות מצב הרוח, ומדענים מאמינים כי קולטני הקנבינואידים הממוקמים בעיקר במוח, אשר נקראים קולטני CB1, ממלאים תפקיד משמעותי בהופעת דיכאון.

בנוסף, במחקרים שנערכו בבעלי חיים צוין כי אלה שאובחן אצלם דיכאון הראו גם פגיעה בתפקוד המערכת האנדוקנבינואידית. במחקרים שנערכו במכרסמים, למשל, נמצא כי חסימת הפעלת קולטן CB1 מובילה להגברת תסמיני הדיכאון.

תוצאות דומות נמצאו גם במחקרים שנערכו בבני אדם. למשל, רימונבאנט (rimonabant) היא תרופה ששווקה באירופה כמדכאת תיאבון. התרופה פועלת על ידי חסימת פעילות קולטני CB1 – מכיוון שקולטנים אלה קשורים לתגובת הרעב, המדענים קיוו שיוכלו להפחית את התיאבון על ידי חסימת קולטן זה. למרבה הצער, התרופה ירדה מהמדפים, מכיוון שרבים מהמטופלים שהשתמשו בה פיתחו תסמיני דיכאון וחרדה. לפיכך, נראה שהן בבעלי חיים והן בבני אדם, חסימת קולטן CB1 מייצרת את אותה השפעה של שינוי מצב הרוח – החמרת הדיכאון.

החוקרים בחנו גם כן האם גירוי קולטן CB1 עשוי לייצר השפעות נוגדות דיכאון. במחקר אחד שנערך במכרסמים נמצא כי מינונים נמוכים של חומר המפעיל את קולטן CB1 אכן הגבירו את הפעילות נוגדת הדיכאון ואת תגובות הסרוטונין בטווחים דומים לערכים שנמדדו עם תרופות נוגדות דיכאון (SSRI). עם זאת, באותו מחקר נמצא כי במינונים גבוהים ההשפעה הייתה הפוכה, כתגובה דו-פאזית אשר לעתים קרובות נצפית בעת שימוש בקנאביס. מחברי מחקר זה ציינו כי הוא מאשר את ההשערה שקולטן CB1 צריך להוות מוקד לפיתוח תרופות נוגדות דיכאון חדשות, וכי קנבינואידים מצמח הקנאביס עשויים להיות טיפול מועיל.

ובכל זאת, בהתחשב בקשר המורכב ותלוי המינון בין הפעלת קולטן CB1 לדיכאון, נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר את התאוריה שלפיה קנאביס יכול לעזור בטיפול בדיכאון.

שימוש בקנאביס לטיפול בדיכאון

בהתחשב במחקרים שצוינו לעיל, יש סיכוי טוב ששימוש בקנבינואידים להפעלת המערכת האנדוקנבינואידית יכולה לעזור להקל באופן זמני על תסמיני דיכאון. חלופות בעלות תכולת קנבידיול (CBD) גבוהה עשויות להיות מועילות במיוחד בכך, אולם נראה שהן THC והן קנבידיול מספקים שיפור לטווח קצר במצב הרוח ובתסמיני דיכאון. חשוב לציין שמחקרים שבוצעו מלמדים כי השפעות אלו תלויות במינון. מינונים נמוכים עשויים להביא לשיפור בתסמיני הדיכאון, בעוד שמינונים גבוהים עשויים להחמיר אותם.

בנוסף, חלק מהמחקרים מצביעים על האפשרות ששימוש ארוך טווח בקנאביס עלול  להוביל להחמרה בתסמינים של דיכאון. למרות שתוצאות אלו לא היו עקביות במחקרים שונים, וייתכן שהן קשורות לגורמים אחרים.

עבור מטופלים הסובלים ממצבים רפואיים אחרים הקשורים לדיכאון, קנאביס עשוי להוות אפשרות טיפול טובה מהחלופות.

אחד הגורמים החשובים בכל הנוגע לטיפול בקנאביס הוא הפרופיל הכימי שבוחר המטופל. ישנם אלפי זנים של צמח הקנאביס, ולכל אחד מהם פרופיל כימי ייחודי משלו. אכן ישנו חוסר במחקר עם סוגים ספציפיים של קנאביס לטיפול בדיכאון, אך תרכובות קנאביס המראות פוטנציאל מסוים לטיפול בדיכאון הן הקנבינואידים CBD ו-THC, והטרפנים בטא קריופילן, לימונן ולינלול. משום כך, התנסות עם זני קנאביס פחות משכרים, שיש להם רמות נמוכות או בינוניות של THC, ורמות גבוהות של תרכובות אלה, עשויה להיות נקודת פתיחה טובה.

מטופלים שסובלים מדיכאון ורוצים לטפל בו באמצעות קנאביס, הצעד הראשון המומלץ ביותר הוא להתייעץ עם צוות רפואי המתמחה ברפואת קנבינואידים, כדי לברר האם זו האפשרות הנכונה עבורם.

תופעות לוואי אפשריות של השימוש בקנאביס

בעוד שקנאביס עשוי להיות מועיל בטיפול בדיכאון, יש לו מספר תופעות לוואי שעשויות להיות רלוונטיות במיוחד לאנשים המתמודדים עם דיכאון. בפרט, ידוע ש-THC מעורר חרדה ופרנויה אצל חלק מהמשתמשים, דבר שיכול להחמיר את הדיכאון. קנאביס יכול גם לגרום לפגיעה קוגניטיבית זמנית, לבעיות נשימה כגון דלקת סימפונות כרונית ולבעיות לב וכלי דם כגון עלייה זמנית בקצב הלב ובלחץ הדם.

בנוסף, השימוש בקנאביס עשוי להפוך להרגל, ועל המטופלים להקפיד להשתמש בצמח בצורה אחראית.

מקור ורפרנסים:

Medical Marijuana for Depression - Emily Earlenbaugh, PhD

ביקורת רפואית: ד"ר רוני שרון

בחסות חברת BOL Pharma בשיתוף פעולה עם חברת The Cannigma, גאים להנגיש מידע מהימן ומבוסס ספרות על קנאביס

נושאים קשורים:  סקירה,  דיכאון,  קנאביס