חדשות

מחקר חדש מהטכניון מציג גישה מותאמת אישית לטיפול במחלות מוח ניווניות

המחקר הראה הצלחה ראשונית בבלימת נזק קוגניטיבי באמצעות התהליך הפוגע בהולכת האותות במוח ומציע טיפול נקודתי, מותאם אישית, להפרעות הקשורות בייצור מיאלין

פרופ' איתמר קאהן, הפקולטה לרפואה בטכניון. "חשיבות למודלים מותאמים אישית לשם הבנת תפקודי המוח"

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה ובבית החולים לילדים בסינסינטי שבאוהיו, ארה"ב, מצביע על הקשר שבין נזק הנגרם לסיבים עצביים המוליכים אותות חשמליים במוח לבין הפרעות קוגניטיביות מסוימות. דו"ח המחקר פורסם לפני כשבועיים ב"רשומות האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים", PNAS.

את המחקר שמציג, לדברי החוקרים, "הצלחה ראשונית בבלימת נזק קוגניטיבי באמצעות התהליך הפוגע בהולכת האותות במוח", הובילו פרופ' איתמר קאהן מהפקולטה לרפואה בטכניון ופרופ' ננסי רטנר מבית החולים לילדים בסינסינטי (CCHMC). השתתפו בו הדוקטורנט ג'אד עאסלה, הלומד במסלול MD/PhD בטכניון וד"ר בן שופטי, נוירוכירורג במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

המחקר התמקד בהפרעה ההתפתחותית הגנטית NF1 (נוירופיברומטוזיס מסוג 1). מחלה זו נובעת מפגיעה בגן Nf1 ועלולה להוביל להיווצרות גידולים במערכת העצבים, לתסמיני אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז קשות ולעיכוב בהתפתחות כישורים מוטוריים. הפגיעה מתרחשת בעיקרה בחומר הלבן במוח – אזור העשוי מסיבים המקשרים בין תאי עצב. סיבים אלה עטופים בחומר המבודד מיאלין החיוני להולכה התקינה של האותות. סיבי החומר הלבן מקשרים בין אזורים שונים במוח ותפקודו תלוי בפעילותם התקינה.

מפות הפגיעה המבנית במוח והפגיעה בקישוריות המוחית, והצלת החומר הלבן באמצעות טיפול ממוקד

החוקרים התמקדו באוליגודנטרוציטים – התאים המייצרים את המיאלין - ובדקו את הקשר שבין פגמים בארגון המיאלין להפרעות הנוירולוגיות. הם הראו בעבודה זאת כי תקלות בייצור המיאלין מובילות לפגיעה בסיבים המחברים אזורי מוח שונים וכך גורמות לפגיעה ביכולת תנועה עדינה ובתפקודים נוספים.

בניסויים שנערכו בעכברים מהונדסים גנטית מיפו החוקרים את הקשר שבין הפגיעה המוחית האנטומית, שנחקרה באמצעות סריקות מבניות ב-MRI, לבין הקישוריות התפקודית, שנבדקה באמצעות MRI-תפקודי, fMRI. בעזרת שיטות הדמיה ייחודיות אלו שהן מהמתקדמות בעולם, הדגימו החוקרים מקור מבני ותפקודי לפגיעה התנהגותית הנגרמת כתוצאה מהמחלה.

פרופ' רטנר הדגימה במחקרים קודמים כי באמצעות תרופות קיימות הבולמות את ייצור החנקן החמצני (nitric oxide) ברקמת המוח, אפשר למנוע נזקים בחומר הלבן וכך להציל את הקישוריות התפקודית. בהמשך מגלה המחקר הנוכחי כי טיפול דומה אכן יעיל בצמצום הנזקים שגורמת מחלת NF1 למיאלין. יתר על כן, נראה שבדיקות מבניות ותפקודיות באמצעות MRI יאפשרו להעריך את יעילותו של הטיפול במטופלים ספציפיים.

"המחקר שלנו מדגיש את חלקו של חומר לבן פגום בהפרעות המוחיות ומציע טיפול נקודתי, מותאם אישית, להפרעות הקשורות בייצור מיאלין", ציינו מחברי הדו"ח.

כעת משתתפים פרופ' קאהן ופרופ' רטנר במחקר קליני נוסף שבו הם בודקים את בטיחותו של הטיפול שהודגם במחקר שפרסמו, את יעילותו בשיפור היכולות הקוגניטיביות בילדים הסובלים ממחלת NF1. "המחקר הזה מדגיש את חשיבותם של מודלים מותאמים אישית לשם הבנת תפקודי המוח", הדגישו החוקרים.

נושאים קשורים:  פרופ' איתמר קאהן,  ד"ר בן שופטי,  נוירופיברומטוזיס,  מחלות מוח ניווניות,  הטכניון,  חדשות,  מחקרים
תגובות