• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

איום הקורונה נמשך? המעבר לאשפוז ביתי הוא צו השעה

יש להרחיב מסיבית את האשפוז המלא בבית - האונקולוג, הראומטולוג או הנוירולוג לדוגמה ימשיכו להיות רופאי בית החולים אך המעקב והטיפול בפועל בחולים, גם המורכבים יותר, ייעשה בבית על ידי צוותים רפואיים שיוכשרו לכך

"המטופל חייב להסכים למעבר לביקור וירטואלי, אך לא כל מי שיתאים לביקור היברידי יסכים לכך". צילום אילוסטרציה

תקופת הקורונה הסוערת של החודשים האחרונים הביאה אותנו הרופאים ואת המערכת הרפואית למצב שבו חלק ניכר מהטיפול עבר לסביבה הביתית. לא מדובר בשירות חדש או פחות יעיל - ההפך הוא הנכון. זה מספר שנים שמטופלים מקבלים אשפוז בבתיהם, על פי מצבם הרפואי, באישור משרד הבריאות וממימון קופות החולים.

בתקופת הקורונה יותר ויותר רופאים בחרו להשתמש בשיטה זו מתוך הבנה שזהו הפתרון היעיל ביותר עבור המטופלים שלהם. חלקנו עשינו זאת בתוקף הנסיבות, כיוון שרבים מהמטופלים חששו או התבקשו לא להגיע במקרים לא דחופים למרפאות ולמרכזים רפואיים. הניסיון היה לצמצם למינימום ההכרחי את המפגש הפיזי. דבר אחד ברור, אשפוז הבית מהווה אלטרנטיבה יעילה לאשפוז בבית חולים - עבור המטופלים, עבורנו אנשי מקצועות הרפואה וגם עבור מערכת הבריאות.

במדינות רבות בעולם אפשרות אשפוז הבית הפכה לפתרון רווח ומקובל. זה מספר שנים יש מגמה של מעבר לטיפולים כימותרפיים, אימונולוגיים וביולוגיים בבית

התקופה האחרונה מחייבת אותנו לבחון מחדש את האופן שבו אנחנו מעניקים טיפול רפואי לכל קבוצת מטופלים בנפרד, בדגש על מטופלים שאופן הטיפול עצמו עלול לסכן אותם. בתוך האוכלוסיה הכללית הבחנו בשתי קבוצות גדולות של מטופלים במצבים רפואיים מורכבים שאינן מחויבות לטיפול בבית חולים ויכולות להיות מטופלות בבית, תוך שילוב של לקיחת אחריות רפואית, זמינות סביב השעון, מפגשים פיזיים והענקת תמיכה רפואית ורגשית.

הקבוצה הראשונה היא מטופלים במצב של מערכת חיסונית ירודה, או חולים כרוניים ושבריריים. צמצום החשיפה של אוכלוסיה זו לחולים אחרים מפחית תחלואה ותמותה, מונע אשפוזים חוזרים ומקל על העומסים בקהילה ובבתי החולים. אחת הדרכים לטפל באוכלוסיות אלו היא להביא את בית החולים אליהם הביתה.

במדינות רבות בעולם אפשרות אשפוז הבית הפכה לפתרון רווח ומקובל. זה מספר שנים יש מגמה של מעבר לטיפולים כימותרפיים, אימונולוגיים וביולוגיים בבית. בתקופה הסוערת של חודשי הקורונה היו מטופלים רבים שנמנעו מלהגיע לקבל טיפולים אלה ואחרים בגלל החשש משהות בבית חולים. כיוון שהאירוע טרם הסתיים ואיום הקורונה עוד איתנו, חובתנו להתארגן בהקדם ולהעביר את כל הטיפולים האפשריים בצורה בטוחה לסביבת הבית.

יש היגיון רב בכך שהרופא מנהל הטיפול דוגמת האונקולוג, הראומטולוג, הנוירולוג ואחרים ימשיכו להיות רופאי בית החולים אך הביצוע בפועל ייעשה בבית על ידי צוותים רפואיים שהוכשרו לכך תחת פרוטוקולים מתאימים ובטוחים.

האוכלוסיה השנייה עבורה בית החולים עלול להיות מסוכן ונכון שתגיע אליו רק באין ברירה היא אוכלוסיית הקשישים. אלה נמצאים בסיכון גבוה להידרדרות פיזית כתוצאה מאשפוז בבית חולים. בספרות המדעית מתוארים דליריום, הידרדרות תפקודית וסיבוכים אחרים של הטיפולים בקרב עשרות אחוזים של הקשישים המתאשפזים.

קשישים רבים נמנעים במהלך הקורונה (ובכלל) מלהגיע ולקבל טיפול בבית החולים והדבר פגע משמעותית בבריאותם, ומביא לאשפוזים חוזרים, להידרדרות בריאותית ואף למוות. השימוש במערך אשפוז בית, הכולל צוותים מקצועיים המגיעים לבית החולה בפריסה ארצית ולוקחים אחריות רפואית מלאה היה חוסך לרבים מהם את הפגיעה הרפואית. עלינו כרופאים לנצל את המרחק הפיזי הכפוי מהחולים בצורה מושכלת ולהרחיב מסיבית את האשפוז המלא בבית.

מערכת הבריאות בישראל נמצאת כעת בצומת של קבלת החלטות, משבר הקורונה טרם חלף ואנו עלולים למצוא את עצמנו חוזרים לתקופה הסוערת הקודמת, אלא שכעת אנו יודעים שמודל הטיפול המורכב, הרב מקצועי, תוך לקיחת אחריות רפואית סביב השעון בבית, נמצא וקיים

כבר קיימות הוכחות בשטח ליעילותו של שירות אשפוז בית מפותח ומבוסס הוספיס-בית בעולם. בישראל, ראינו שגם בחודשים אלה של הקורונה, המשיכו הצוותים הרפואיים לערוך ביקורים מספר פעמים בשבוע אצל אלפי מטופלים בבתיהם ושגרת האשפוז הביתי הרגיל נמשכה. התשתיות הקיימות לשירות, הכוללות את כל הציוד הנדרש, צוותים מנוסים, ותהליכי עבודה מוסדרים מול הקופות והמערכת אפשרו, גם במצבי החמרה, הימנעות מהגעה לחדרי המיון, בסיוע שירות שניתן 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

מערכת הבריאות בישראל, בכללה בתי החולים וקופות החולים, נמצאת כעת בצומת של קבלת החלטות. אני מאמין כי משבר הקורונה טרם חלף ואנו עלולים למצוא את עצמנו חוזרים לתקופה הסוערת הקודמת, אלא שכעת אנו יודעים שמודל הטיפול המורכב, הרב מקצועי, תוך לקיחת אחריות רפואית סביב השעון בבית, נמצא וקיים. כעת יש לנו את הזמן להתארגן מהר, לא לחכות למחר, לעשות זאת כבר היום.

נושאים קשורים:  ד"ר איתמר עופר,  אשפוז ביתי,  אשפוז בית,  מערכת הבריאות,  קשישים,  חולים מורכבים,  קורונה,  מגיפת הקורונה,  דעות
תגובות
אנונימי/ת
08.07.2020, 09:53

במקום שבו לחלק מן הקשישים אין כסף לחימום ומיזוג הבתים, האשפוז הביתי הוא רפואה לעשירים בלבד שתגדיל מאד את הפערים באיכות הטיפול בין שכבות סוציואקונומיות.

09.07.2020, 08:16

למה? זה שירות שאמור להיות על חשבון הקופה. כמו אישפוז רגיל